חכמת לבה של נחמה גרייזמאן

פרק שלישי: חינוך הילדים

הרמוניה משפחתית

כאשר משיח יבוא במהרה בימינו, נצביע בגאווה על ילדינו ונאמר, "ראו גידולים שגידלנו"

(מתוך הרצאה שניתנה לכבוד שנת הילד והילדה)

ערב טוב!

הנושא שלנו הערב הוא הרמוניה במשפחה – החדרת רגש עצמאות בילדכם על ידי מתן ביטחון. אתם בודאי שואלים, מה הקשר בין חינוך הילד לעצמאות ובין הרמוניה משפחתית, ובכן...

הגדרת המילה הרמוניה על פי המילון היא "מיזוג של צלילים או צבעים היוצר אפקט נעים". לפי זה, כיצד נוכל ליצור הרמוניה במשפחותינו? יש לנו במשפחה זוג הורים ומספר ילדים, וכל אחד עם רצונות וצרכים משלו, שלעיתים קרובות מתנגשים ונוגדים את הרצונות והצרכים של כמה מבני המשפחה האחרים. בתמונה המשפחתית המתגלה לעינינו, אנו רואים לעיתים קרובות, ילדים מבולבלים, בלתי ממושמעים ותובעניים, וכנגדם הורים נבוכים, מתוסכלים ומאוכזבים, והרבה רעש ברקע. כיצד ניתן להכניס הרמוניה בתוך כל זה? האם אפשר ליצור כאן איזושהי מוסיקה?

אינני פסיכולוגית קלינית, ואף לא עוסקת בריפוי יחסי משפחה. תעודותי היחידות הן תריסר שנות אימהות. הערב, ברצוני לשתף אתכן בדברים שלמדתי, אשר עזרו לי במשך תקופה זו של אימהות. אבקשכן שתרגישו בנוח לשאול שאלות לאחר שאסיים את דברי.

המנצחת על התזמורת, זו את

לכל תזמורת יש מנצח, ככל שהמנצח טוב יותר, כך הוא מצליח יותר לשלב יחד את הנגנים השונים. בנתנו לכל אחד מן הנגנים את ההזדמנות לבטא את כישרונותיו, וכך גם המוסיקה טובה יותר. אתם עלולים לחשוב שהשבח על המוסיקה מגיע לנגנים ולא למנצח, אך במציאות, אילולא ניצוחו המוצלח של המנצח, לא היו הנגנים השונים מתואמים ברגע הנכון בצורה מושלמת, והאפקט הכללי היה חוסר איזון – שתוצאתו מהומה מוחלטת. המנצח יודע מה צריכה להיות התוצאה הסופית הרצויה של הנגינה המשותפת, והוא דואג לכך שכל אחד מן הנגנים ידע את תפקידו על בוריו, וזאת מלבד התרגול שהוא עובר כדי ללמוד לשלב את כישרונותיו עם אלה של הנגנים האחרים על מנת להפיק מוסיקה יפה.

כאמהות, אנו הננו המנצחות, כל אחת על הסימפוניה שלה. חיוני שנדע כיצד צריכה להיראות משפחה יהודית, ולמה אפשר לצפות, באופן ריאליסטי, מילדים בשלבים השונים בחייהם. אין זו משימה פשוטה! והיא אפילו קשה יותר לאימהות שלא גדלו בעצמן בבתים חדורים ברוח התורה ולא היה להן הרבה קשר ישיר עם ילדים בבתים שבהם גדלו, הן עלולות לטעות בכיוון זה או בכיוון ההפכי – על ידי שתבואנה בדרישות רבות מדי ובלתי ריאליסטיות ותגרומנה לילדיהן מתח ותחושה שאינם עומדים בציפיות; או על ידי שתהיינה וותרניות מדי ובכך תגרומנה להם להיות מפונקים ותובעניים כלפי הוריהם. כדי לקבל תמונה מציאותית, אם אינך בטוחה שיש לך אותה – עלייך לעמול על כך, שמרי על קשר עם מנהל בתיה"ס, עם המורים, עם הגננות ועם אמהות לילדים המתנהגים יפה ונראים מאושרים. מעל הכל, את זקוקה ל"משפיעה" – אם לילדים, בעלת-ניסיון, היכולה להעניק לך מניסיונה. כמובן שאין שתי משפחות דומות – אולם זה מאוד עוזר ומאוד מעודד לשמוע עצה ממישהי שעברה את כל זה בעצמה.

מקור נפלא נוסף לעצות טובות הם הספרים. כיום ישנם הרבה ספרים מצוינים בנושא גידול ילדים. בין היתר, אני ממליצה על ספרה של מרים אדהן, וכן על הספר "כיצד מדברים כדי שהילדים יקשיבו, וכיצד מקשיבים כדי שהילדים ידברו" של פבר ומייזליש.

בדיוק כשם שמורים אינם פוסקים מללכת להשתלמויות – כן צריכות האמהות ללמוד עוד ועוד. מבט חדש מכאן וטכניקה חדשה משם, יגרמו לך להיות תמיד מלאת רצון נלהב לשפר את כישורייך במקצוע שאין בעולם קשה ממנו.

אולם מן הראוי גם להזהיר: ספרים הם כמו קמח – חייבים לנפות אותם. שום ספר איננו "תורה מסיני". הסופרים אינם אלא בני-אדם, טלי מהם רק מה שנראה בעינייך כמתאים לנסיבות שלך. דחי את מה שנראה לך נוגד את התורה, ואם יש לך ספק, כדאי לבדוק אצל מישהו ששבילי התורה נהירים לו יותר.

מנצח על תזמורת, יודע לאיזו תוצאה הוא חותר, והוא דואג שכל אחד מן הנגנים ידע בדוק מה נדרש ממנו. על פי מחקרים שונים, ילדים בתוך לבם מתחננים למשמעת ולהוראות, בתנאי שהללו ינתנו מתוך הבנה ואהבה ומבלי לפגוע (כל אדם נבון יודע זאת גם ללא השכלה מקצועית). ילדים אינם מכבדים מורים שאינם יכולים להשתלט על הכיתה, ואינם מכבדים אמהות שניכר עליהן שאינן יודעות מהן הן רוצות. זה עלול להיות קשה לפעמים, להקרין ביטחון בזמן שאת אינך בטוחה בעצמך כל-כך, אך חשוב ביותר לילדים לראות שאמהותיהם יודעות מה הן רוצות, והן אינן מתפשרות. כן זה כן, ולא זה לא! הסבא והסבתא שלנו לא נזקקו לפסיכולוגים שיאמרו להם כיצד להכשיר את עצמם לתפקיד של גידול ילדיהם. אם את חשה שאינך בטוחה בעצמך, מצאי לך "משפיעה" שתקשיב לך ותחדיר בך ביטחון.

לנגן את המנגינה במדויק

אחד היסודות שעליהם מושתתים יחסי אנוש יכול להסתכם בפסוק: "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם", אם את רוצה שכל ילדייך יכבדו אותך ויתנהגו כמו בני-אדם – את חייבת לכבד אותם ולהתייחס אליהם כמו אל בני-אדם. אני ממליצה מאוד על ספרו של הרב ד"ר אברהם טברסקי, "Let Us Make Man" ("נעשה אדם"), המלמד כיצד לבנות הערכה-עצמית אצל אנשים. ילדים הם אנשים (בניגוד למה שכמה אנשים חושבים), ומחובתנו לפתח אצלם תדמית-עצמית חיובית. בעיות התנהגות רבות אצל ילדים נגרמות בגלל רגשות תסכול ומצב רוח רע הבאים בעקבות חוסר רגישות אצל ההורים. אם ההורים אינם נותנים תשומת לב ביד רחבה, יעשו הילדים אפילו דברים שליליים, רק כדי להשיג את תשומת לבם של ההורים ואת ההכרה בצרכיהם.

כאשר הייתי ילדה, היה שגור בפינו החרוז: "אבנים ומקלות יכולים לשבור את העצמות אך כינויים ושמות לא יכולים כלום לעשות". אין משהו יותר רחוק מן האמת מאשר משפט זה. התורה אומרת לנו כי, "החיים והמוות ביד הלשון", את יכולה להעניק למישהו רצון לחיות, או שאת יכולה להרוס את כל עולמו – במילים בלבד. המילים שאנו אומרים לילדינו יוצרים אצלם את תפיסת עצמם. משום כך עלינו לזכור כל הזמן את ההשפעה העצומה שיש למילים שלנו על נפשותיהם הרכות והרגישות. הם רואים את עצמם דרך העיניים שלנו.

עצתי היא, שעלינו לחפש הזדמנויות לבנות את הביטחון שלהם. תני להם לדעת לעיתים קרובות, כמה הם יקרים לך ומיוחדים. ספרי להם שמיד עם לידתם, הוספת עוד נר שבת למספר הנרות הרגיל, והעולם נעשה מקום מואר יותר, בגללם. סדרי את סדר העדיפויות שלך בצורה נכונה, כאשר את משוחחת בטלפון וילדך זקוק לך. אמרי לחברתך לחכות ולא לילדך.

בביתנו, לפני שנים אחדות, התחלתי להרגיש שהטלפון מפריע יותר מדי לתפקידי כאם, והחלטתי כמה החלטות שכיום, בחכמה שלאחר מעשה, אני יכולה לומר שהם קלעו למטרה. קודם כל, קניתי מזכירה טלפונית, אינני עונה לטלפון כאשר אני עסוקה עם ילדי בשעת ארוחת-הערב, או בעת השכבתם לישון, או בכל עת אחרת. כמו כן, אני אומרת לאנשים לצלצל אלי בשעות הבוקר או בערב, אחרי שעת השינה של הילדים, ואני מסרבת להיכנס לשיחת טלפון ארוכה כאשר הילדים זקוקים לי. איך היית מרגישה אילו מיד עם בואך הביתה היית רואה את בעלך משוחח בטלפון, ובכל פעם שרצית לומר לו משהו או לשאול אותו משהו הוא אומר לך לחכות, מכיוון שהאדם שהוא משוחח עמו, יותר חשוב?? היזהרי מהטלפון!! אם ילדך רוצה לדבר אתך ואת אינך יכולה להתפנות אליו באותו רגע, אל תפסיקי אותו בקוצר רוח עם "אני אינני יכולה לדבר עכשיו – אני עסוקה", אמרי לו מתי בדיוק תוכלי להתפנות אליו או אליה: "ברגע שאגמור לרחוץ את התינוק", או "ברגע שאגמור את שיחת הטלפון הזאת". אחר-כך כאשר את מתפנה אליו, אמרי לו ברורות "עכשיו יש לי זמן – מה הדבר שרצית לספר לי מקודם?" למילים אלו יש כוח עצום להגברת ההערכה-העצמית אצל הילד.

זכרי תמיד לשבח את ילדייך כאשר הם עושים משהו בצורה הנכונה – אל תשמיעי להם רק ביקורת כאשר הם עושים משהו בצורה בלתי נכונה.

בעת שאת עושה עבודה הדורשת את ידייך בלבד, דברי אליהם והקשיבי להם. השתדלי להשאיר את העבודות הדורשות ריכוז לשעות שהם אינם נמצאים סביבך. חפשי הזדמנויות קלות, פה ושם, לבלות ביחידות עם כל ילד וילד – ולו רק לדקות מעטות. שיטה מצוינת אחת היא לקחת אתך רק ילד אחד, לפי תור, כאשר את יוצאת לרופא שיניים או לקניות, לבנק וכדו'. זה נותן לילד הרגשה שהוא מאוד מיוחד. קני לו איזה "פינוקי" קטן ודברי אתו, ושכרך מובטח.

לא מן הנמנע שבמשפחה בת כמה ילדים, יקרה לפעמים שילדים יחושו כאילו האם נוטה חסד לאחד מאחיהם יותר מאשר להם. עלייך להסביר לילדיך היטב שבעולם קיימים הרבה אנשים, ובמשפחה ישנם כמה ילדים, אך כל אחד ואחד שונה מזולתו ויש לו ה"שליחות" המיוחדת לו שעליו למלא בימי חייו. לכל אדם ניתן כוח מיוחד שאין בזולתו ולכן כל אחד הוא חיוני וחשוב. התורה לא היתה ניתנת, אילו מתוך שישים ריבוא בני ישראל, לא היה נוכח באותה שעה, ולו גם יהודי אחד!

הורים טועים לעיתים קרובות בכך שהם יוצאים מתוך הנחה שרעיונות מסוימים, מובנים מאליהם ולכן אין צורך לומר אותם. רעיון אחד כזה הוא שהם אוהבים את ילדיהם. לעיתים קרובות מקריבים ההורים הרבה מאוד בגלל מסירותם ואהבתם לילדיהם, והם מתארים לעצמם שהילדים בודאי ערים לכך ואסירי תודה, אך זו טעות גדולה. ההורים והילדים רואים את העולם בעיניים שונות. בוא נאמר שהאם עובדת שעות רבות מחוץ לבית כדי שתוכל להרשות לעצמה לקנות דברים עבור ילדיה. אולם כתוצאה מזה, היא עובדת מעל כוחותיה, היא מתוחה ועייפה. ילד איננו מאושר בראותו את אימו כאילו היא דוחה אותו מעליה, היא אומרת לו שהוא חייב לשמור על שקט כדי שהיא תוכל לנוח, שהוא יצא החוצה כדי שהיא תוכל לגמור את עבודתה. לעיתים קרובות הארוחות הן סתמיות ביותר, והילד מקבל מסרים שליליים ואיננו מבין שבעצם כל זה הוא בגלל שאימו אוהבת אותו כל כך ורוצה לקנות לו את כל הבגדים והמשחקים שהוא זקוק להם או רוצה בהם. אך לאמיתו של דבר, הילד היה מאושר הרבה יותר לקבל את אימו – מאשר את החפצים שברצונה לקנות לו. חכם אחד, פעם, ביטא את זה כך: במקרים רבים, מטבע של שקל אחד, שמושי יותר מאשר המחאה של 10,000 שקל.

חיוך, סיפור מצחיק שאת משתפת אותו בו, הקשבה בשימת לב למה שהוא מספר לך, נשיקה וחיבוק, והפתעה קטנה בלתי צפויה – כל אלה מספרים לילד באופן הברור ביותר, שאת מעריכה ואוהבת אותו. יותר מעיצוב החדר שלו, חשוב שתספרי לו שאת אוהבת אותו, ושאת ואבא עשירים יותר מכל האנשים בעולם מפני שיש לכם ילד כמותו, ותיווכחי לראות איך פניו זורחות.

ובכן, לסיכום, אלו שתי הנקודות שלדעתי מגדילות את ההרמוניה המשפחתית:

1) את כאם, חייבת לדעת מי את ומה את רוצה. עלייך לדעת שאת משמשת דוגמה חיה לילדייך ואת האדם בעל התפקיד החשוב ביותר בעולמם. עבורם, את נושא להערצה ולחיקוי. ואלייך הם רוצים להשתוות. מוטב שתעשי מאמץ להיות ראויה לכל זה. "כאשר הראש בריא, גם שאר חלקי הגוף בריאים", כך כתוב ב"היום יום".

2) עלייך להבין שהילדים שניתנו לך בהשגחה פרטית, הם שלך לתמיד – לטוב או למוטב. הרבה מאוד אנו יכולות לעשות כדי לעצב את אישיותם ולעשותם אנשים שיהיו מקור של שמחה וגאווה לעם ישראל, אך הדבר כרוך בהרבה מאמץ ויגיעה. אין נוסחת-קסם, ואין מרשם מהיר-הכנה. כיהודים, אנו מאמינים כי "אדם לעמל יולד", חיים של פנאי אינם החלום שלנו. החלום שלנו הוא לרכוש את הידיעות הנחוצות לנו ואת המיומנות הדרושה כדי לעשות את עבודתנו בצורה יעילה, ולזכות לראות פרי עמלנו – תבואה שופעת ומוצלחת. בזה שאנו משקיעים זמן, מאמץ וכוח בגידול ילדינו, אנו, בעצם, עושים מעשה צדקה וחסד שאין למעלה מהם, ותקוותנו היא שנזכה לראות ילדים מאושרים, עצמאיים ובטוחים. שום אדם אינו יכול לעשות את העבודה עבורך. לא המורה, לא השמרטף, וגם לא הגננת.

במשך שנתיים, לאחר שחנה ילדה את הבן שזמן כה רב נכספה לו – הבן שהיה לימים, שמואל הנביא – היא לא עלתה לרגל, למשכן שילה, כמנהגה מדי שנה. הרבי שליט"א שאל פעם בשיחה, מפני מה לא השאירה חנה את בנה עם שמרטפית שתשמור עליו? אחרי הכל, אשה צדקת כמו חנה יכלה לקבל כל כך הרבה, בראותה את כל הקדושה והניסים שנעשו במשכן. על כך עונה הרבי שחנה ידעה ששום דבר שתקבל במשכן לא ישווה בחשיבותו לטיפול ולחינוך של הילד הרך, בגיל שהוא כה נוח להתרשמות. לכן החליטה לוותר על העונג הרוחני שלה לתועלתו של שמואל בנה. הרבה אפשר ללמוד מסיפור זה, אך מה שברור הוא שאין אדם אשר יוכל למלא את מקומה של האם.

ברצוני לסיים בעוד סיפור מן התנ"ך. המלך חזקיהו היה צדיק גדול שמלכותו באה בעקבות זו של מלך רשע. חז"ל מספרים כיצד עמל לבטל את הנזק הרוחני שנגרם על ידי קודמו. הוא יגע קשות כדי להרים את קרן היהדות בקרב בני עמו, ואחד הדברים העיקריים שייסד היה בתי-מדרשות ללימוד התורה אפילו עבור ילדים קטנים מאוד, כך שילדות וילדים בגיל מוקדם, כבר היו בקיאים בהלכות המסובכות של טומאה וטהרה – תופעה שהיתה בלתי רגילה בימים ההם.

ואז, לפתע, חלה המלך חזקיהו במחלה קשה, והנביא ישעיהו בא אליו ואמר לו שיצווה לביתו כי לא יארכו ימיו. חזקיהו היה הלום צער ושאל את הנביא בגלל מה נגזר עליו שימות בדמי ימיו, אז אמר לו ישעיהו שהסיבה היא, כי לא נשא אשה ולא קיים מצות "פרו ורבו". חזקיהו טען כי ראה ברוח-הקודש שאם יתחתן, יוולד לו בן רשע, מנשה, וכדי למנוע את לידתו, בחר להישאר רווק. ישעיהו ענה לו אז במילים שנעשו מפורסמות מאז, "בהדי כבשי דרחמנא למה לך?" היינו, למה לך לתהות אחר הדברים הכמוסים עם ה'? המצוה שלך היא לשאת אשה וללדת בנים. וכל השאר – מי יצא מצאצאיך – זה ענינו של הקב"ה, וחזקיהו אכן בכה ושב בתשובה. הוא נשא את בתו של ישעיהו לאשה ונולד מנשה, וכפי שחזה חזקיהו, מנשה עשה את הרע בעיני ה'. הוא הסיג לאחור את הישגיו של אביו וגרם ליהודים רבים לחטוא, אם כי בסוף ימיו עשה תשובה.

איזה לקחים יכולים אנו ללמוד מסיפור ידוע זה? לקח אחד הוא, שעם כל מה שאנו משקיעים בילדינו – הרבה מיומנות, הרבה פסיכולוגיה וכל השכל הישר שאנו מצליחים לגייס – עם כל זה, מי שקובע מה תהיה התוצאה, הוא ה', אם יש לנו ילד נפלא, אל לנו לזקוף עובדה זו לזכותנו בלבד, וכן, אל לנו להאשים את עצמנו אם יש לנו ילד בעייתי, בתנאי, כמובן, שעשינו עבורו כל מה שביכולתנו. ישנו שותף שלישי בבריאתם ובגידולם של הילדים. אסור לנו לשכוח זאת, עלינו לפנות אליו לעיתים קרובות בבקשנו אחר תוספת כוח, דרך נכונה וחכמה, שאנו זקוקים להם כל כך בתפקידנו כ"אם הבנים", ותקוות כל אחת מאתנו שנוכל להיות גם "שמחה".

לפני שאשמע את שאלותיכן, אני רוצה להודיע שמתארגנת קבוצת-תמיכה הדדית של אמהות, בחסות המחלקה לדוברות אנגלית של נשי-חב"ד. השנה הזאת כונתה בפי הרבי "שנת הילד והילדה". לאחרונה קיבלנו כמה וכמה פניות מצד אמהות המבקשות מסגרת קבועה לדיונים בנושאי החינוך. הרעיון הוא שקבוצת נשים קטנה תתכנס בקביעות ותדון בבעיות משותפות, ויחד עם זה, תלמד קטעים נבחרים, מתוך תורת החסידות, הדנים בנושאים אלה. אם הנך מעוניינת להשתתף או שאת מכירה מישהי שתהיה מעוניינת, השאירי נא את שמך וכתובתך על הדף שעל השולחן, לפני שאת עוזבת את המקום. תודה ולהתראות!