חכמת לבה של נחמה גרייזמאן
פרק שלישי: חינוך הילדים
מזווית עיניה של אשה – חינוך יהודי
(מתוך תכנית רדיו בליברטי, ניו-יורק, בשם "מזווית עיניה של אשה")
שלום! אנו שוב איתכם המאזינים, בתכניתנו "מזווית עיניה של אשה", המשודרת מדי יום
רביעי, בשעה זו, במשך כל חודש אוגוסט. התכנית בחסות ארגון נשי ליובאוויטש באמריקה,
"נשי חב"ד". בשידורינו הקודמים דנו בכמה היבטים עיקריים של היהדות כגון כשרות, שבת
והלכות טהרת המשפחה אשר יישומן בבית היהודי תלוי רבות באשה. הערב נבחן נושא אחר בעל
חשיבות עליונה לאשה היהודיה בפרט, ולקהילה היהודית בכלל – החינוך היהודי.
מהו בדיוק, ומה איננו, החינוך היהודי? לא קל לענות על שאלה זו מכיוון שהורים רבים
וכן מורים ומנהלים מזהים את החינוך היהודי עם לימודים עבריים או עם קורס לתרבות יהודית.
למרבה הצער, טעות זו עלתה לעם היהודי בחייהם של צעירים יהודים רבים. אלפי צעירים פנו
עורף ליהדותם רק משום שבהיותם ילדים קיבלו חינוך יהודי מוטעה, מן הסוג שדחה אותם, אם
כי היו יכולים לקבל חינוך טוב יותר על ידי בית-הספר, או תכנית לקירוב רחוקים, או רב
הקהילה וכד'.
החינוך היהודי חייב להכין את הילד לחיים יהודיים בבגרותו, חינוך זה חייב לספק גם
עברית כמובן, אך הילד חייב קודם-כל ללמוד איך לחיות כיהודי יום יום. אמת, כל בי"ס יהודי
חייב להכין את הילד לבר-המצוה שלו, אך בנוסף לזה הוא חייב ללמדו ולהלהיבו לשמירת מצוות
התורה, גם לפני וגם אחרי בר-המצוה, ולמעשה, כל ימיו. החינוך היהודי חייב לעורר את הילד
לשאוף ללמוד את מורשת אבותיו ולשמר אותה חיה וקיימת על מנת להעבירה לדור הבא. החינוך
היהודי חייב להניע את הילד לאהוב את ה' ואת אחיו היהודים.
תוצאות כאלו אינן מתקבלות על ידי תכנית לימודים רדודה, משעממת ובלתי רלוואנטית של
בית-ספר עברי של יום ראשון, או של שעות אחדות לשבוע, אחרי הלימודים בביה"ס הממשלתי.
הן גם אינן מושגות על ידי לימודים הכוללים רק תולדות עם ישראל, האלף-בית העברי, כמה
תפילות, שירים וסיפורי המקרא. יותר מדי בתי-ספר עבריים מדגישים הדגשת-יתר את חשיבות
לימוד השפה העברית, ההיסטוריה ו/או תרבות, בתכנית הלימודים. יש יותר מדי מקרים מעציבים
בהם שאלו ילדים סקרנים מתוך התעניינות כנה, את מוריהם, שאלות בסיסיות וחשובות ביהדות,
כמו לשם מה מקיימים מצוות מסוימות, מדוע שונה העם היהודי משאר העמים וכד'. המורים לא
ידעו את התשובות, או שלא היה די איכפת להם לספק לתלמידיהם הסברים רציניים בענינים אלה.
הילדים, בראותם שהתעלמו משאלותיהם והשתיקו אותם, נרתעו מלשאול עוד והגיעו למסקנה העצובה
שהיהדות אינה אלא דת משעממת ושטחית, המתעסקת בפולחנים חסרי משמעות וברעיונות בלתי רלוואנטיים.
תוכלו עתה למצוא ילדים אלה כמבוגרים, חיים בגרניץ' וילג', או באירופה, בהודו, במקדשים
בודהיסטים ובכל העולם כולו, מחפשים בדתות אחרות ובמקומות רחוקים אחר הרוחניות והאמת
שמעולם לא מצאו במורשתם שלהם. ולמרבה האירוניה, זה קרה, במידה רבה, באשמת החינוך העברי
האומלל שהם קיבלו. האשמה מוטלת על מוריהם ומנהליהם על כי לא סיפרו להם את כל הסיפור,
ולא הציגו לפניהם את היפה והמרגש שבדרך החיים היהודית, באופן מציאותי ורלוואנטי.
חינוך יהודי איננו לוקסוס או קישוט. חינוך יהודי אמיתי, הכרחי במידה שאין למעלה
ממנה ואין זה הוגן למנוע אותו מילדינו. כל יהודי יש לו סקרנות טבעית ורגש כלפי היהדות.
אם מטפחים ומזינים רגש זה בדרך הנכונה, הוא יפרח בצורה בריאה. אם מחניקים אותו, הוא
יתכווץ. עבור הילד, הלימוד אודות היהדות, משמעו ללמוד מיהו באמת, הוא עצמו, משמעו להבין
את מורשת אבותיו; להבין שיש לו זהות מיוחדת בין ביליוני האנשים אחרים על פני כדור הארץ.
הסיפורים והרעיונות שהתורה מלמדת, מצוותיה ומנהגיה, הם יותר רלוואנטיים לחייו המידיים
של הילד מאשר מתמטיקה, כתיב נכון, היסטוריה או ספרות. ילד שקיבל חינוך יהודי טוב, חש
עצמו בטוח ורגוע. הוא אינו צריך לגשש באפילה אחר מורה-דרך לחייו, הוא אינו נתון לחסדיהם
של מגוון רחב של מיסיונרים מדתות שונות ומשונות, שכל אחד מהם מבטיח לו אמת, אושר ותכלית.
הילד כבר יודע שהיהדות, אם חיים אותה בדרך שהורה לנו ה', כבר מכילה את כל אלה. הוא
מרגיש בנוח עם יהודים אחרים מכיוון שהוא חש את עצמו מאוחד עמם.
היהדות מדגישה גם את הצורך בשיפור המידות, כך שחינוך יהודי טוב, מסייע לילד לגדול
להיות יהודי מוסרי, ישר, בעל נפש בריאה, שאמונתו האיתנה בה' יתברך מנחה אותו בבטחה
כל ימיו. הוא יודע שרק על ידי חיים יהודיים ללא פשרות, הוא יכול להפיק את מירב התועלת
שביהדות ולקבל את חסדי ה'. יהודי אינו יכול סתם לברור ולבחור לו את המצוות שאותן הוא
חפץ לקיים ולדחות מלפניו את האחרות. קדושת התורה תובעת שחיים על פיה יהיו שלמים לגמרי,
ללא פשרות, חיים יהודיים אינם מוגבלים לבית-כנסת, לבית-ספר יהודי, לחגים מיוחדים או
לאנשים מיוחדים. ילדים מחבבים את היהדות כי היא אינה מזוייפת. עבור יהודי, דת הנעשית
באמצעות מיופה-כוח, לא רק שהיא נשמעת מזוייפת, אלא היא אכן כזו. חיים יהודיים שלמים
הם אמצעי לאושר ושמחה. אחרי הכל, ה' בהיותו אדון העולם ותמצית הטוב, מן ההכרח שדרך
החיים שיבחר עבור ילדיו, תהיה מאושרת ונעימה.
יהודים היודעים מהי יהדות אמיתית, יודעים שהיא מוסיפה מימד של מלאות, עושר רוחני
ושלווה לחיים. לדוגמה, כאשר השבת נשמרת כראוי, היא יום של אחווה משפחתית, יום שבו כל
הדאגות והלחצים של עבודות החול והפרנסה נמוגים, יום המיועד לשיחה, ללימוד ולנתינה לזולת,
יום של תענוג ושלווה אמיתיים, היורד אלינו אחת לשבוע. השבת היא באמת יום שניתן להתאושש
בו מששת ימות החול, ולאזור כוחות מחודשים לקראת השבוע העומד לבוא. מאוד מעניין, שיום
קדוש זה נכנס על ידי האשה, בהדליקה את נרות-השבת. הדבר נובע מכך שבאמת האשה היא כצינור
שדרכו עוברת כל הטובה והברכה, הבריאות וחיים ארוכים לשאר בני הבית. לאחרונה יזם הרבי
שליט"א רבי מנחם מענדל שניאורסאהן מבצע חסר-תקדים, המקיף את כל ארצות-תבל, לעורר נשים
וכן ילדות מגיל שלוש בערך, להצטרף אל כלל הנשים היהודיות בהכנסת השבת על ידי הדלקת
נרות-שבת ויו"ט. ילדות ונערות בלתי נשואות מדליקות נר אחד, ונשים נשואות מדליקות שניים.
ישנו מנהג יפה של הכנסת מטבע לצדקה, ממש לפני הדלקת הנרות. שעת הדלקת הנרות היא שעה
יפה לבקש בה על כל המצטרך לנו: בריאות, נחת מן הילדים ופרנסה טובה. אחת הסיבות לדגש
שהושם על הדלקת נרות בתקופתנו זו, היא כדי לפעול לביטול החושך הגובר בעולמנו כיום.
בדיוק כשם ששלהבת קטנה בכוחה לגרש הרבה חושך, כך הוא גם עם שלהבות-הקודש של נרות השבת
שאנו מדליקות, הן דוחות הרבה מן החושך המבלבל המכסה את החברה המודרנית שאנו חיים בקרבה.
למעונינות, יש ברשותנו פמוטים חמודים קטנים. אם את חפצה בפמוט כזה או במידע נוסף על
שבת, כשרות, או כל נושא אחר ביהדות, פשוט טלפני ל....., או כתבי לארגון נשי חב"ד.....,
זמן הדלקת נרות לשבת הקרובה, 1 באוגוסט, הוא...... .
חיים יהודיים, כמעט תמיד, טובים יותר – נקיים מהרבה מן המגיפות שפשטו בחברה כיום,
כמו חוסר נאמנות בין בני זוג, פשע בקרב הנוער, נישואי תערובת ומריבות משפחתיות, שהם
כולם תוצאה מסגידה לתרבות המערבית ומהתבוללות בין הגויים. החינוך היהודי חייב לעסוק
במצוות המעשיות, הוא חייב ללמד את הילד כיצד ולמה לשמור כשרות, שבת, מתן צדקה ותפילה.
הוא חייב ללמד את הילדים שישנם שני תחומים בהלכה – המצוות שבין אדם לחברו והמצוות שבין
אדם למקום. שניהם חיוניים בחיים היהודיים, המורה חייב להיות חדור בדעת תורה ובערכי
המוסר שלה, כזה העושה את מה שאומר לאחרים לעשות, שאם לא כן, תלמודו יהיה פשוט צביעות.
המורה חייב לשמש דוגמה חיה לדמות של יהודי כפי שהוא צריך להיות, ילדים מבחינים בקלות
בעקבות של צביעות ומס-שפתיים והם אינם אוהבים זאת כלל וכלל.
בדיוק כשם שבית-ספר יהודי קלוקל יכול לגרום, ולפעמים גם גורם לילד לפנות עורף לאותו
דבר עצמו שבשביל ללמוד אותו הוא נרשם לבית-הספר, כך יכול גם הבית שבו הוא גדל, אם בני
משפחתו לועגים למה שלמד בבית-הספר; אם הם מעליבים ומבזים את אותם הערכים שלימדוהו כי
הם קדושים, הוא יתבלבל, יחשוב שהוריו צודקים, והיהדות תפסיד שוב. בני המשפחה חייבים
לכבד את יהדות ולקיימה במעשה, אם רצונם שהילד ינהג בהתאם. אינכם יכולים לשלוח ילד לבית-ספר
יהודי רק כדי להשקיט את מצפונכם. אינכם יכולים לשלוח ילד ללמוד יהדות ולאחר מכן לרפות
ידיו בנסותו לחיות את מה שהוא למד. והחשוב מכל – בית-ספר יהודי איננו מכינה לבר-מצוה.
כמה עצוב לראות נערים ונערות בוגרים שסיימו את לימודיהם עם סיום בית-ספר יהודי, וכן
סיימו את יהדותם ביום הבר-מצוה או הבת-מצוה. הם נשארים כל ימיהם עם המבט של בני 12
ו-13 על היהדות, האמור להתחרות עם התחכום והשקפת המבוגר בכל התחומים האחרים של החיים.
קל לראות כיצד, עבור אדם כזה, היהדות נשארת תמיד דת של ילדים. מכיוון שמעולם לא גירתה
את מוחו המבוגר או ענתה על שאלותיו כמבוגר.
מה ניתן לעשות בענין זה? ראשית, הורים המעונינים בחינוך יהודי עבור ילדיהם חייבים
להביא יהדות חיה לתוך בתיהם ולתוך חיי המשפחה באופן מעשי. ההורים, בהדליקם את נרות-השבת,
באכלם מאכלים כשרים, בשמרם את הלכות טהרת-המשפחה, ואלה רק דוגמאות אחדות, הרי הם כאילו
אומרים לילדיהם: "היהדות חשובה גם לנו. היא משהו
טוב, אמיתי ושמח, וכולנו עומדים להתענג עליה ביחד. זה יותר חשוב מכל דבר אחר".
שנית, הורים שאיכפת להם חייבים בעצמם ללמוד יהדות, כדי שיוכלו להסביר לילדיהם את
מצוותיה ולתת תשובות נבונות ואמיתיות לשאלותיהם. קיימים היום ספרים רבים באנגלית העוסקים
בכל היבטיה של היהדות. הם כתובים באופן ברור ומעניין, עבור הקורא המבוגר, ומספרם הולך
וגדל. אחד המקורות לספרים מסוג זה הוא "מרכז לענייני חינוך", 770 איסטרן פארקווי, ברוקלין
ניו-יורק. מקור אחר הוא הוצאת הספרים "פלדהיים", ישנם גם כן מקומות מוסמכים רבים שמבוגרים
יכולים ללמוד בהם יהדות. אם עדיין לא קיים מקום כזה במקום מגוריכם, תוכלו לסייע לפתיחתו.
כאשר הילדים רואים שההורים עצמם מעונינים בכנות בהרחבת ידיעותיהם והכרתם היהודית, יבינו
באופן נכון, שהיהדות היא עבור כל אחד, איש אשה וילד, ושאין גבול לגבהים שאדם יכול להגיע
אליהם בהבנת התורה והמצוות. באווירה כזאת ובתוך מסגרת כזאת, הילד עצמו יתעורר ללמוד
ולחקור ולשאול שאלות, וכן לקיים בפועל ולגדול ביהדות.
שלישית, הורים חייבים להיות מאוד בררנים בבואם לרשום את ילדם לבית-ספר יהודי. זה
חייב להיות בית-ספר שבו כל המורים, כולל המנהל, חיים על פי דרך התורה והמצוות גם מחוץ
לכותלי בית-הספר. זה חייב להיות בית-ספר המעורר את נפש הילד ומלהיב אותו בכל הנוגע
ליהדות. זה חייב להיות בית-ספר המלמד את הילד שמירת מצוות בפועל, ולא רק תרבות ושפה.
בית-ספר המספק לימודים גם אחרי הבר-מצוה או הבת-מצוה והמחנך את הילד כך שירצה מעצמו
להמשיך ללמוד ולשמור את היהדות. השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא: האם ילמד אותו בית-הספר
לאהוב את ה' ואת היהדות? בחירה טובה יכולה להיות בית-ספר יהודי יומי או ישיבה, שבהם
לומד הילד במשך מחצית יום-הלימודים יהדות. ובמחצית השניה – לימודי חול. בבתי-ספר כאלה
מקבל הילד חינוך שלם ומקיף בשני התחומים וגדל עם רקע מוצק ובוגר ביהדות, יותר מאוחר
הוא יכול לבחור בחירה נבונה כיצד לחיות כיהודי. בבתי-הספר היהודיים השטחים שדברנו עליהם
קודם, הילד אינו מקבל ידע מספיק, אפילו לא במידה שתאפשר לו לבחור בחירה מתוך הכרה,
יותר מאחר בחייו. אם נושא זה לא יקבל את תשומת הלב הרצינית שהוא ראוי לה, תצא היהדות
כמעט תמיד נפסדת לעומת החילוניות.
בבית-הספר היומי או בישיבה, יש מספיק זמן ללמד את הילד עברית, כולל קריאה, כתיבה
ותפילות מתוך הסידור והרבה הרבה יותר מזה. הילד לומד תורה מתוך המקור העברי, הוא לומד
לדעת מאין בא העם היהודי ולאן הוא הולך. הוא מבין מדוע הוא שומר את מצוות התורה. הוא
חש בנוח בחגי ישראל מפני שהוא יודע את כל הלמה וכיצד של כל אחד מהם. היהדות עבורו היא
דבר חי, מלא משמעות, חשוב ומאוד מלהיב. ובו בזמן הוא מקבל גם לימודי חול מאוזנים ומתוכננים
היטב. נדמה, כי בית-הספר היומי או הישיבה, הנם הפתרון הטוב בותר לשאלה להיכן לשלוח
את הילד ללמוד יהדות. כיום, ישנם בתי-ספר יומיים וישיבות בכל עיר גדולה בארה"ב, ובהרבה
מהם ניתן להתפשר על שכר הלימוד לפי האפשרות הכספית. אולם לאמיתו של דבר, שכר הלימוד
יכול להיחשב בצדק כתשלום עבור פוליסת ביטוח, אשר מאוחר יותר תשלם רווחים בדמות ילד
בריא ומאושר שדרכו סלולה לפניו, שזהותו ברורה לו, ואשר יש לו ייעוד שישמרהו הרחק מן
המלכודות הרבות שנטמנו בשפע עבור יהודים, כדי שיפלו בהם.
אם תעצור ותחשוב לרגע, אם נערוך השוואה – כיצד מאות דולרים מתבזבזים במהירות וללא
מחשבה שנייה על חפצי לוקסוס ועל מצרכים שאין בהם צורך, ויש בהם מעט מאוד כדי להבטיח
תועלת ארוחת-טווח עבור מישהו – אני חושבת, שתסכימו אתי שהכסף המושקע בחינוך יהודי טוב
הוא השקעה נבונה.
אם, מסיבה כלשהי, חינוך של בית-ספר יומי או ישיבה איננו בר-ביצוע עבור ילדכם. היו
זהירים מאוד בבחירתכם את בית-הספר העברי או התלמוד-תורה. זה הקרוב לביתכם, הוא לאו
דוקא הטוב ביותר.
חינוך יהודי הוא הכרחי גם עבור הילד וגם עבור הילדה. בית הספר העברי אינו צריך להיות
רק קרש קפיצה לבר-מצוה, ואז כאשר זה נגמר, הוא נגנז ונשכח. חינוך יהודי חייב להימשך
ככל שנמשך חינוך כלשהו. בעולם שבו חינוך לכל, נחשב כזכות אלמנטרית, חינוך יהודי ליהודים
צריך להיחשב כחובה אלמנטרית. אם ברצוננו לגדל דור של יהודים שיקבלו וישאו את הלפיד
שבער בעוז מאז נתן ה' את התורה על הר סיני, לפני למעלה מ-3000 שנה.
נשמח להשיב על שאלותיכם והערותיכם לתכניתנו זו והננו להזמינכם להתקשר אלינו לקבלת
פמוטים לשבת. כמו כן, אם רצונכם שמישהו יבקר אתכם באתר-הנופש שלכם או בבית-המלון, כדי
לדבר בנושא כלשהו הנוגע ליהדות, נא לטלפן ל...... או לכתוב לארגון נשי חב"ד..... ערב
נעים לכולכם ושבוע טוב וזכרו להדליק נרות שבת ביום שישי זה בשעה..... שלום!
|
